#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לז. 1 'אמר לשנים <u>גזלתי</u> לאחד מכם מנה ואיני יודע איזה מכם או אביו של אחד מכם <u>הפקיד</u> לי מנה ואיני יודע איזה הוא' מה דינו ומה הטעם?	"מעיקר הדין ודאי שפטור (לר&quot;ט) שאין בספק כח להוציא מחזקה [וגם הם כאן בספק] אבל אם בא לצאת ידי שמים בגזל נותן לזה מנה ולזה מנה. <p dir=""rtl"">בפקדון, דווקא שהפקידו בזה אחר זה דהוי ליה למידק חייב בבא לצאת ידי שמים, אבל הפקידו ביחד הוי ליה כהפקידו בכרך אחד ולא קפדי הדדי ואפ' לצאת ידי שמים אינו צריך להחזיר, שאם הם לא מקפידים גם הוא לא היה צריך להזהר. (ע&quot;פ הבבלי כמו שביארו תוס', וע' בירושלמי כמה פי' נוספים).</p>"	בבא מציעא לז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לז. 1 האם הלכה כר&quot;י שאומר כיצד הלא עושה סחורה בפרתו של חבירו. והאם חלק גם ברישא ששומר נוטל הכפל כשמשלם, וכיצד הלכה?	שמואל ור' אלעזר סוברים שחלוק גם בראשונה ובשניהם הלכה כר&quot;י. ור' יוחנן אמר שבראשונה לא חלק מפני שאמר שמוכן לשלם.	בבא מציעא לז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לז. 2 האומר לחמישה גזלתי את אחד מכם ואיני יודע מי הוא וכל אחד אומר אותי גזלת מה דינו, (בשותק ובצווח)?	"ר' טרפון אומר שמניח דמי הגזלה אצלו, אבל אם בא לצאת ידי שמים משלם לכל אחד. ר&quot;ע סובר שישלם לכל אחד שודאי מוציא מידי ספק מוחזק [ובספק וספק כגון שנפל הבית עליו ועל אמו מודה שנכסים בחזקתן].<p dir=""rtl"">רב מתנה אמר רב שהדין כן רק בצווח, אבל שתיקה כהודאה וגם לר&quot;ט ישלם לכל אחד. ורב יהודה אמר רב שגם בשותק הדין כן, ומה ששותק שאינו יודע אולי הוא צודק.</p>"	בבא מציעא לז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לז: שנים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתים וכל אחד טוען שלי המאתים מה יעשה? <p dir=""rtl"">ולמה נצרך במשנה שתי דוגמאות אחת בכסף ושניה בכלים?</p>"	"נותן לזה מנה ולזה מנה והשאר יהיה מונח עד שיבוא אליהו [ואם הפקידו זה אחר זה בבא לצאת ידי שמים יתן לשניהם מאתים]. ר' יוסי אומר אם כן מאי הפסיד הרמאי אלא הכל יהיה מונח עד שיבוא אליהו.<p dir=""rtl"">בכלים לחכמים יש יותר חידוש שהרי יש פסידא לגדול ובכל זאת לא אמרו כר&quot;י, ובמעות יש יותר חידוש לר' יוסי שאף שאין פסידא לא אמר כרבנן.</p>"	בבא מציעא לז:		
